רדיוכירורגיה סטריאוטקטית הובילה לבקרה הדמייתית טובה יותר של מנינגיומות בסיס-גולגולת אסימפטומטיות, בהשוואה למעקב פעיל, זאת ללא עליה בסיכון לתחלואה נוירולוגית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Neuro-Oncology. על-סמך ממצאי המחקר, החוקרים קוראים לשקול פרוצדורה זו כטיפול הראשוני בחולים אלו.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העליה בזמינות בדיקות הדמיה של מערכת העצבים הובילה לעליה בזיהוי מנינגיומות אסימפטומטיות בבסיס הגולגולת. המהלך הטבעי של נגעים אלו אינו ניתן לחיזוי, עם הערכות להתקדמות והחמרה נוירולוגית הנעות בין 2.6% ועד 40%. עוד ישנה מחלוקת בכל הנוגע לטיפול האופטימאלי במקרים אלו, לאור העדר עדויות באיכות גבוהה.
מדגם המחקר כלל 307 חולים מר-14 מרכזים בהם זוהו באקראי מנינגיומות בסיס-גולגולת אסימפטומטיות אשר טופלו בקרינה סטריאוטקטית. החוקרים השוו חולים אלו אל מול 110 חולים שהיו תחת מעקב פעיל בלבד, תוך תקנון לגיל, מיקום גידול, נפח הגידול ומשך המעקב הקליני וההדמייתי, כך שהיו 110 חולים בכל קבוצה.
בניתוח המותאם, שיעורי בקרת גידול עמדו על 98.2% מהחולים לאחר קרינה סטריאוטקטית, לעומת 61.8% מהחולים תחת מעקב פעיל. נסיגה של הגידול תוארה ב-35.5% מהחולים המטופלים לעומת 0.9% מאלו תחת מעקב פעיל. יציבות גידול תוארה ב-62.7% ו-60.9% מהחולים, בהתאמה. חסר נוירולוגי חדש תואר ב-2.7% מהחולים לאחר טיפול קרינתי וב-5.5% מאלו תחת מעקב פעיל.
מניתוח רב-משתני עלה כי טיפול בקרינה סטריאוטקטית היה המנבא הבלתי-תלוי היחיד של התקדמות גידול (יחס סיכון של 0.01, p<0.001).
גורמים אשר נקשרו עם אירועים חריגים חדשים על-רקע הטיפול הקרינתי כללו גידול בנפח מעל 3.5 מ"ל (יחס סיכון של 4.5, p=0.003) ומינון שולי מעל 13.5 גריי (יחס סיכון של 2.6, p=0.02).
החוקרים כותבים כי במידה ומעקב פעיל הינה הגישה הראשונית בה בוחרים במקרה של מנינגיומה בבסיס הגולגולת, אזי יש מקום להמליץ על קרינה סטריאוטקטית במידה וחלה התקדמות הדמייתית של הגידול ולפני עדות להתקדמות קלינית. לרוע המזל, למעקב פעיל מגבלות רבות בחיזוי הגדילה של הגידול או התפתחות חסר נוירולוגי בחולים עם מנינגיומות אסימפטומטיות.
Journal of Neuro-Oncology 2021