במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes/Metabolism Research and Reviews מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין ריכוז המוגלובין מסוכרר (HbA1c) ובין מיקרו-דימומים מוחיים בחולים ללא היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף, בפרט באלו עם סוכרת, רמז לחשיבות האיזון הגליקמי למניעת אירועי דמם אלו.
הקשר בין ריכוז המוגלובין מסוכרר ובין מיקרו-דימומים מוחיים עדיין אינו מובן היטב. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין שני אלו בחולים ללא אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ולקבוע אם הקשר שונה בין אלו עם סוכרת ואלו ללא סוכרת.
מדגם המחקר ככלל 544 משתתפים מבייג’ין, אשר גויסו למחקר בין ינואר 2015 ועד ספטמבר 2019. כל המשתתפים השלימו שאלון, בדיקות דם ובדיקת MRI של המוח. מיקרו-דימומים מוחיים הוגדרו כנגעים קטנים, עגולים, בקוטר קטן מ-10 מ”מ. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין ריכוז המוגלובין מסוכרר ובין מיקרו-דימומים מוחיים תוך תקנון למשתנים דמוגרפיים, היסטוריה רפואית ותוצאות בדיקות דם.
החוקרים מדווחים כי מיקרו-דימומים מוחיים תוארו ב-119 חולים (21.88%) מבין 544 המשתתפים במחקר.
מהניתוח הסטטיסטי עלה קשר בלתי-תלוי בין ריכוז המוגלובין מסוכרר ובין מיקרו-דימומים מוחיים (יחס סיכויים של 1.51, רווח בר-סמך 95% של 1.03-2.22).
בקרב 87 חולים עם סוכרת, ניתוח רב-משתני הצביע על קשר מובהק סטטיסטית בין ריכוז המוגלובין מסוכרר ובין מיקרו-דימומים מוחיים (יחס סיכויים של 1.67, רווח בר-סמך 95% של 1.04-2.69), בעוד שבאלו ללא סוכרת, לא תועד קשר משמעותי בין המוגלובין מסוכרר ובין מיקרו-דימומים מוחיים (יחס סיכויים של 1.07, רווח בר-סמך 95% של 0.50-2.30).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על עליה בסיכון למיקרו-דימומים מוחיים עם עליה בריכוז המוגלובין מסוכרר ומהנתונים עולה כי איזון גליקמי עשוי להפחית את הסיכון למיקרו-דימומים מוחיים, בפרט בחולי סוכרת.
Diabetes/Metabolism Research and Reviews, June 10, 2022