מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Osteoporosis International עולה כי חלק גדל מהחלים עם שברי דחיסה בחוליות הפחיתו או הפסיקו את השימוש באופיואידים לאחר טיפול התערבותי.
החוקרים התבססו על נתונים ממאגר ארצי גדול ובחנו את דפוסי מרשמים לאופיואידים ועלויות טיפול רפואי בקרב חולים עם שברי דחיסה בחוליות שעברו קיפופלסטיה (6,656 חולים) או ורטברופלסטיה (2,189 חולים). הם החלו בהערכה שישה חודשים לפני הניתוח ולאורך 7 חודשי מעקב, אשר כלל תקופה ללא טיפול תרופתי במשך 30 ימים לאחר הניתוח.
מהנתונים עולה כי 75% מהחולים טופלו באופיואידים, מהם 48.7% הפסיקו את הטיפול התרופתי ו-8.4% הפחיתו את היקף המרשמים שנופקו, בהשוואה למצב טרם הניתוח. החוקרים מצאו כי גיל מתקדם, אבחנה של אוסטיאופורוזיס ושימוש במרפי שרירים נקשרו עם הפחתה או הפסקת ניפוק מרשמים לאופיואידים לאחר אוגמנטציה, בעוד שנוכחות מספר גדול יותר של מחלות רקע לווה בעליה בהיקף המרשמים שנופקו.
החוקרים מציינים כי בקרב חולים שהפחיתו או הפסיקו את ניפוק המרשמים לאופיואידים לאחר ההתערבות תועדה ירידה בממוצע עלויות הטיפול הרפואי, בהשוואה למצב ההתחלתי. עם זאת, בחולים שהמשיכו, הגדילו או החלו בטיפול באופיואידים לאחר ההתערבות תועדה עליה בממוצע עלויות הטיפול הרפואי לאורך המעקב.
ממצאי המחקר תומכים בטיפול התערבותי בחולים לאחר שברי דחיסה בחוליות, בין אם מדובר בקיפופלסטיה או ורטברופלסטיה, על-פני טיפול שמרני, לאור הסיכוי להפחתת היקף השימוש באופיואידים וצמצום עלויות טיפול רפואי.
Osteoporosis Int. 2021
