במאמר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי מספר גורמים עשויים לסייע בזיהוי חולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל, ללא היסטוריה של פרפור פרוזדורים, המצויים בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים ובהם יש מקום לטיפול נוגד-קרישה מניעתי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולי אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל סיכון מוגבר לאירוע מוחי. טיפול נוגד-קרישה מפחית את הסיכון בחולים עם וללא פרפור פרוזדורים, אך מאזן עלות-תועלת בקרב אלו ללא היסטוריה של פרפור פרוזדורים אינו חיובי. זיהוי חולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל, ללא פרפור פרוזדורים, בהם קיים סיכון גבוה לאירוע מוחי, עשוי לסייע בהתאמת טיפול נוגד-קרישה מניעתי.
החוקרים אספו נתונים אודות חולים שלקחו חלק במחקרי PARADIGM-HF, ATMOSPHERE ו-DAPA-HF, אשר הובילו ליצירת מודל פשוט להערכת הסיכון לאירוע מוחי שכלל שלושה משתנים (היסטוריה של אירוע מוחי קודם, סוכרת תחת טיפול באינסולין ורמות NT-proBNP).
מבין 20,159 חולים במחקרים אלו, ב-12,751 חולים לא היה ידוע על פרפור פרוזדורים. מבין החולים ללא פרפור פרוזדורים, ב-346 (2.7%) תועדה אבחנה של אירוע מוחי לאורך חציון מעקב של שנתיים (שיעור של 11.7 מקרים ל-1,000 שנות-אדם). הסיכון לאירוע מוחי עלה עם עליה במדד הסיכון: יחס הסיכון עמד על 2.35 (רווח בר-סמך 95% של 1.60-3.45) באלו בחמישון הרביעי ועל 3.73 (רווח בר-סמך 95% של 2.58-5.38) באלו בחמישון החמישי, בהשוואה לחולים בחמישון הראשון.
בקרב חולים בחמישון העליון, שיעור האירועים המוחיים עמד על 21.2 מקרים ל-1,000 שנות-אדם, בדומה לשיעור המתואר בחולים עם פרפור פרוזדורים שלא קיבלו טיפול נוגד-קרישה (20.1 מקרים ל-1,000 שנות—אדם).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מסייעים בזיהוי חולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל, ללא פרפור פרוזדורים, בהם הסיכון לאירוע מוחי דומה לזה של חולים עם פרפור פרוזדורים ובהם יש לשקול טיפול נוגד-קרישה מונע. עם זאת, הם קוראים להשלים מחקרים נוספים לאישור הממצאים.