מתן טיפול תוך-ורידי ב- Tenecteplase במינון נמוך לאחר 4.5 עד 24 שעות מהופעת תסמיני אירוע מוחי הינו טיפול בטוח ויעיל לזילוח מחדש ורה-קנליזציה של כלי דם מוחיים גדולים אשר היו חסומים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך כנס ה-International Stroke Conference.
מתוצאות מחקר בשלב 2a עולה כי מינון נמוך של Tenecteplase היה יעיל יותר בהשגת התוצא העיקרי של זילוח חוזר מג'ורי ללא דימום תוך-מוחי תסמיני לאחר 24-48 שעות מתרומבוליזה, בהשוואה ל- Tenecteplase במינון גבוה יותר.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם מתן Tenecteplase בחלון הזמנים של 4.5 עד 24 שעות מהופעת התסמינים של אירוע מוחי מהווה גישה בטוחה ויעילה. המחקר כלל 86 חולים עם אירוע מוחי איסכמי, אשר אושפזו ל-13 בתי חולים בסין. כל המשתתפים השלימו בדיקת CT אנגיוגרפיה של הראש והצוואר בין 4.5 ועד 24 שעות לאחר הופעת התסמינים; חסימת כלי דם גדול קדמי או היצרות חמורה, אזור הפרעה בזרימת דם בבדיקת CT זילוח.
המשתתפים חולקו באקראי לקבלת Tenecteplase במינון נמוך (0.25 מ"ג/ק"ג; גיל ממוצע של 68 שנים) או Tenecteplase במינון גבוה יותר (0.32 מ"ג/ק"ג; גיל ממוצע של 67 שנים).
התוצא העיקרי היה השגת זילוח חוזר מג'ורי ללא דימום תוך-גולגולתי תסמיני לאחר 24-48 שעות מתרומבוליזה עם Tenecteplase.
מהנתונים עולה כי 32.6% מהמשתתפים בזרוע הטיפול במינון נמוך של Tenecteplase ו-23.3% מאלו בזרוע הטיפול במינון גבוה יותר השיגו את התוצא העיקרי. שיעורי מדד mRS (Modified Rankin Scale) של 0-1 לאחר 90 ימים עמדו על 27.9% בזרוע הטיפול במינון נמוך ועל 48.8% בזרוע הטיפול במינון גבוה, בעוד ששיעורי מדד mRS של 0-2 לאחר 90 ימים עמדו על 46.5% בזרוע הטיפול במינון נמוך ועל 60.5% בזרוע הטיפול במינון גבוה.
שיעורי רה-קנליזציה לאחר 4-6 שעות עמדו על 43.9% בשתי הקבוצות.
אירועי דמם תוך-גולגולתי תסמיניים תועדו ב-11.6% מהמטופלים ב- Tenecteplase במינון נמוך וב-9.3% מאלו שטופלו במינון גבוה, בעוד ששיעורי מדד mRS של 5-6 לאחר 90 ימים עמדו על 25.6% בזרוע הטיפול במינון נמוך ועל 16.3% באלו שקיבלו טיפול במינון גבוה.
הממצאים מדגימים לראשונה את התועלת של Tenecteplase בחלון זמנים ארוך יותר לאחר הופעת תסמיני אירוע מוחי איסכמי. מהממצאים עולה כי ניתן להרחיב את חלון הזמנים של טיפול תוך-ורידי תרומבוליטי ל-24 שעות לאחר הופעת התסמינים. המחקר תומך בבטיחות ופוטנטיות Tenecteplase במקרים אלו.
מתוך כנס ה- International Stroke Conference